אני חושב שהשירות האזרחי הוא חלק מדיון רחב יותר של חובות וזכויות האזרח במדינת ישראל. אי השוויון בשירות הצבאי הוא רק הסימפטום. אני חושב שחשוב להגדיר מה היא התרומה של האזרח למדינה, מה התרומה של המדינה לאזרח. מה חובות האזרח למדינה ומה חובות המדינה לאזרח. זה לא מתחיל ומסתיים בשירות צבאי כן או לא.
אני מאמין שקהילה בריאה היא קהילה שבה החברים שבה תורמים לקהילה במקביל לדברים שהם עושים עבור עצמם. הייתי רוצה מינימום חובות, אבל אם יש חובות (מיסים, שירות אזרחי, שמירה על הסדר) יהיו גם זכויות מוגדרות הייטב. בנושא השירות האזרחי, הייתי רוצה לאזן אותו עם הזכויות שמגיעות למי שעושה את השירות האזרחי.
קריטריון ראשון - השירות האזרחי יהיה שירות שכלל האזרחים -יכולים- להנות ממנו. לדוגמה, שירות אזרחי בבית חולים ציבורי הוא שירות שאף אחד מאיתנו לא רוצה להנות ממנו, אבל הוא פתוח לכל אזרח באופן שיוויוני. שירות אזרחי במועדון ספורט שפתוח למנויים באיזור הרצליה הוא שירות שלא פתוח באופן שיוויוני, אבל אפשר לעשות אותו שיוויוני אם מראים שהשירות פתוח לכל אחד ושיש אפשרות לשירות אזרחי במועדוני ספורט בכל הארץ ללא הגבלה לאיזור גיאוגרפי מסויים.
קריטריון שני - האפשרות לשרת בשירות האזרחי תהיה פתוחה לכולם. יש לנו טייסות ונשות שריון ולוחמות. אין שום סיבה לאפליה באפשרות לעשות שירות אזרחי. לכן, אם סוג השירות הוא כזה שלא מאפשר לכל אחד לנסות ולהתקבל אליו (אפליה על בסיס מין, דת, מיקום גיאוגרפי, השקפה פוליטית וכדומה) הוא לא יכול להחשב לשירות אזרחי. כדי לחדד, יכול להיות שירות אזרחי שדורש מיון. אבל מיון על בסיס כישורים אובייקטיביים, לא על בסיס של מאיפה באת.
לנושא הזכויות - שווה ערך ל"מענק שיחרור". הטבות בקניית דירה. הקצאה של דירות בשכירות מופחתת בפרוייקטים חדשים. הטבות מס למספר שנים ראשונות. מלגות לימוד באוניברסיטה ובמענקים לעסקים חדשים. קורסים ליזמות עסקית. יש המון אפשרויות, צריך להגדיר אותן בצורה מפורשת כדי שיהיה ברור שאם את.ה עושה שירות אזרחי את.ה זכאי.ת להם ואם לא אז את.ה לא זכאי.ת

שירות שווה לכולם - רעיון טוב וחשוב. אולם הוא חייב להיות מגובה בסנקציות למי שאינו מוכן לקיימו. לדעתי, אין לכפות אותו (לא צבאי ולא אזרחי). אם אדם מסרב להשתתף בשירות צבאי או אזרחי, יחתום על כך ויוותר על אזרחותו ויהפוך להיות תושב.
המדינה לא תעביר מענקים או תשתתף בתשלומים עבור "תושבים". לדוגמא, אם אוניברסיטה מקבלת מענק כנגד 10000 סטודנטים - המענק יועבר רק עבור אלו המוגדרים אזרחים.
לנושא מענקים של ביטוח לאומי - מחייב דיון נפרד ובדיקת הסוגיה יותר לעומק.

ולעניין עצמו.

מה החרדים רוצים? מה מגיע לחרדים בזכות ולא בחסד? למה בכלל לשאול את השאלות הללו כשעוסקים בשוויון בנטל? אתם כל הזמן כורחים חובות בזכויות ולכן יש לדבר על הפסקת חוסר השוויון בפני החוק ואפליה ממוסדת.
שאלות נוספות שיש לשאול, מה יתמרץ אותם לשאת בנטל? מה החובות אל מול הזכויות שלהם?

הדברים שהחרדים לעולם לא יתפשרו עליהם הם:
א. עולם התורה, הם לא יוותרו על דרישתם לשמור על עולם התורה. לדעתי זהו אינטרס לאומי משותף, משום שהם משמרים את גופי הידע הנחשבים לגרעין הזהות היהודית. נאמר בפגישת הזום שאתם לא מחשיבים ידע זה כידע מעצב זהות יהודית או שזהות זו אינה רצויה ושאינכם יהודים אלא עבריים. אלא שאתם מיעוט, בטל בשישים. אין ציבור יהודי משמעותי שמזהה עצמו כעברי. ובכל אופן, זו דרישתם. ובכל זאת גם אם אתם לא רואים עצמכם יהודים אורתודוקסים, המשנה היא אחד ממקורות השפה שלכם ויש שם חלק מתרבותכם העברית. בטוח שאין מקום לזלזול.
ב. שוויון הזדמנויות בשוק העבודה. אינטרס לאומי משותף. הכרה בישיבות כמוסדות אקדמים ובתארים דיינות רבנות, וכו כתארים איקוויוולנטיים המזכים בתוספת שכר בשוק התעסוקה. כך יתרמו יותר לעצמם מבחינה כלכלית וכך יתרמו למשק כולו.
ג. תקציב שוויוני בבסיס התקציב לאברך בישיבה ולסטודנט באוני
ד. תקציב שוויוני בבסיס התקציב ליתלמידים חרדים עד 18 ללא תלות בלימודי ליבה.
ה. עשרה אחוז לומדים ללא הגבלת זמן על חשבון המדינה
ו. הכרה בעמותות שלהם כמסגרת לשירות אזרחי מוכר.
ז. מסגרת שירות אזרחית וצבאית נפרדת בפיקוד נפרד ומנגנונים נפרדים, שיאפשר לשמור על צביון הדתי והתרבותי שלהם.
להלן ערכי הפרוגרס המקודמים במסגרת הצבאית שהחרדים לעולם לא ישלימו איתם:
להטב
שירות משותף
רדיו צבאי חילוני
כשרות רבנות
חיל חינוך
להקה צבאית
עיתונות צבאית
פיקוד צבאי
כל הנ"ל הם הסיבה מדוע יש להציע להם מסגרות עצמאיות. גם הציבור החילוני אינו מעוניין בהשפעות שמרניות דתיות על הצבא וגם החרדים לא רוצים השפעה מתירנית פרוגרסיבית עליהם. מעבר לכך אין סיבה שתצדיק להשתמש בחרדים כחפ"שים ולא לאפשר להם קידום בשדרת הפיקוד. במסגרת עצמאית יוכלו להתקדם בלי להפחיד את החילונים.
ח. שיטת השוברים תסייע להגשים את כל הנ"ל.

לסיכום, לדעתי לפחות חלק מהציבור החרדי ישתף פעולה ויתגייס לאזרחי או צבאי בתמורה להשוואת הזכויות.

המספרים ממש לא כמו שמוצגים. המספרים ממש לא מראים גידול במספר החרדים המתגייסים. אלו שכן יש ספק לגבי הגדרתם כחרדים. הרבה מהם היו חרדים אך נעשו חילונים לפני גיוס או חילונים תוך כדי גיוס.
שוב, אין מנוס מלאפשר להם להתגייס למסגרות נפרדות ועם מנגנונים נפרדים. כמו שבחינוך הם נפרדים כך גם פה יהיו נפרדים.
יש צורך בכח אדם שיאסוף את האמלח מהמגזר הערבי ולשמור על אדמות הלאום. צריך בשביל זה את המשמר הלאומי. חסר למהלך כח אדם. אפשר לגייסם למשמר הלאומי ולהכשיר אותם למשימות שיטור עם סיכון גבוה.

חשוב לציין שאדם מקבל קצבת ביטוח לאומי כי הוא שילם על כך כל השנים. מי שחושב שהגיוני לשלול מאדם את כספי הביטוח לאומי שלו כי לא רצה להתגייס, הוא טועה.
המספרים ממש לא כמו שמוצגים. המספרים ממש לא מראים גידול במספר החרדים המתגייסים. אלו שכן יש ספק לגבי הגדרתם כחרדים. הרבה מהם היו חרדים אך נעשו חילונים לפני גיוס או חילונים תוך כדי גיוס.
שוב, אין מנוס מלאפשר להם להתגייס למסגרות נפרדות ועם מנגנונים נפרדים. כמו שבחינוך הם נפרדים כך גם פה יהיו נפרדים.
יש צורך בכח אדם שיאסוף את האמלח מהמגזר הערבי ולשמור על אדמות הלאום. צריך בשביל זה את המשמר הלאומי. חסר למהלך כח אדם. אפשר לגייסם למשמר הלאומי ולהכשיר אותם למשימות שיטור עם סיכון גבוה.

חשוב לציין שאדם מקבל קצבת ביטוח לאומי כי הוא שילם על כך כל השנים. מי שחושב שהגיוני לשלול מאדם את כספי הביטוח לאומי שלו כי לא רצה להתגייס, הוא טועה.

על דברי הסבר
היה בינינו מי שטען שכולם צריכים להתגייס לאותו גוף, כולל הערבים.
אני רוצה להגיד שלרוב האוכלוסיה הערבית אין סיווג בטחוני מספיק אפילו כדי להכנס לבסיס כי ג׳ובניק.

חוק יסוד "שירות אזרחי לכולם"
2. המתגייסים יוכלו לבחור מסלולי שרות שונים ביניהם שרות צבאי ושרות אזרחי. אני רוצה לציין שצהל לא ישתנה למען החרדים, והחרדים לא יסכימו להשתנות למען הצבא. לכן הרעיון הזה מצויין. הייתי מציע להקים מסגרות לשירות צבאי או חצי צבאי שהוא שונה עם מנגנונים ופיקוד נפרד. חרדים אינם רק חפ"שים ובשר תותחים ואם יתגייסו ירצו להתקדם. בצבא הפרוגרסיבי שלנו לא יהיה קידום לחרדי. ובכלל, אורך החיים החרדי אינו מותאם לצבא וכאמור לצבא אין עניין להתאים עצמו למגזר הזה.
3. משרד הביטחון יחליט על מספר החיילים/ות הנדרש לגיוס מדי שנה, במידה ומכסה זאת לא תתמלא בהתנדבות, יוגרלו השאר מבין כלל המתגייסים עד מילוי המכסות הנדרשות. יש צורך במשמר לאומי. למה לתת לחרדים לעבור בבקום ואולי להיות מגוייסים בכפיה לגוף כל כך פרוגרסיבי המנותק מהתרבות של החרדים?
4. המתגייסים לשרות האזרחי יופנו לתפקידים נדרשים בחברה שייקבעו לפי חוק ובדיון בועדת הכלכלה. מאמין שגם בשירות אזרחי על החרדים להקים את המסגרות שלהם בעצמם. זקא, עזר מציון איחוד הצלה, יד שרה, כבר מסגרות קיימות בניהול חרדי. רק לעשות התאמות נדרשות כדי שיעמדו בקריטריונים, מה גם שיקבלו תקציבים בהתאם כמו עמותות חילוניות ודתיות לאומיות של שירות אזרחי/לאומי.
5. מנגנון תגמולים יגדיר הטבות שיינתנו לכלל משרתי השירות האזרחי, המתגייסים לצבא יקבלו תמלוגים גבוהים יותר לפי דירוג שיקבע בחוק. מציע לתת תגמולים למי שתורם לחברה ולרוב היהודי ולמדינה היהודית ומביא יותר מ 2.1 ילדים. זהו צורך לאומי.
אני רוצה להצביע על נקודה שלא לקחתם בחשבון… משפחה חילונית מביאה כ 1.8 ילדים. משמעות הדבר שהריבוי הטבעי הוא שלילי. אם כל המגזרים היהודיים היו מתרבים כך, הכלכלה היתה קורסת וחיילים לצבא לא היו לנו והיתה נוצרת בעיה דמוגרפית אקוטית, והרוב היהודי היה נעלם לו. מה זה אומר? אולי זה אומר שחילונים לא תורמים פה משהו? אולי זה החרדים שמצילים עם כ 6.5 ילדים למשפחה את הדמוגרפיה היהודית? אולי צריך להציע תגמולים למי שמביא מעל ארבעה ילדים? וממש לא אציע סנקציות כנגד מי שמביא פחות מ 2.1 ילדים…. ודי לחכם ברמז.

ג. לעניות דעתי מה שאנשים קוראים חובות זה בעצם שוויון בפני החוק. חובות זה לרוב חובות כלפי המדינה וחוקה היא מגנה קרטא קרי כתב זכויות. אין מקום לחובות במסמך. אבל שוויון בפני החוק היא זכות מזכויות האדם. ובכל זאת, חובות כגון מסים ושירות אזרחי וצבאי הוא מאסט? לכן יש צורך לדבר על חובות אך חובות הן משתנות לפי מדיניות ומצב בטחוני ומדיני. חובות הם בלית ברירה ולא אידיאל בפני עצמו. אולי יום אחד ישרור שלום. למה שלא נשחרר את האזרחים מחובת שירות? אבל רגע, זה כבר בחוקה וצריך רוב מיוחס וכו וכו. ומסים. אולי מחר ממשלה תחליט לבטל מעמ או להקל במסים? אלו חובות שהם ראשית משתנים ושנית הם לא אידיאל. הם מנוגדים לחירות וחופש ואנו מקבלים אותם עלינו מתוך הכרח ולא מתוך אידיאל. יש אידיאלים אלטרואיסטים כמו גמילות חסדים. אתם רוצים לכפות גמח כחובה לאומית בתוך החוקה? לא נראה לי. אבל אולי אני טועה.

חלק מהדברים שלהלן הם תגובה להצעה של גיא וחלק תגובה לדברים שנאמרו בתגובות ובמפגשי הזום.
א. רעיון מסוכן ביותר הוא להתנות חובות בזכויות. לצורך המחשה, בעולם של כסף דיגיטלי, אדם לא יסכים להתחסן, המדינה תבטל לו את היכולת לשלם עם הארנק הדיגיטלי. מה גבולות הזכות של המדינה לשלול זכויות? אדם נשפט לעשר שנות מאסר. נשלול ממנו זכות הבעת דיעה? את הזכות לבחור? הרעיון שעומד מאחורי דברי שגם אם שלל ו מאדם זכות, היא חייבת להיות עניינית ונוגעת לעצם העבירה שביצע האזרח. מסוכן מאוד לשלול זכויות אדם כדי להפעיל אמצעי לחץ על אזרח לתפקד כפי שהמדינה מעוניינת
ב. התפיסה שיש לאדם חובות מלבד חובה לשלם מסים ולשרת שירות אזרחי/צבאי, היא מסוכנת ולא דמוקרטית. המדינה באשר היא קמה כדי לספק לאדם הפרטי שירותים שאינו יכול לספק לעצמו כגון בטחון לגופו ורכושו, תשתיות לאומיות וכדומה. המדינה לא קמה כדי שהאדם ישרת אותה. תפיסה שכזו היא קולקטיביסטית אוטוריטרית ואף טוטליטארית.

בהמשך לשיחתנו מצ"ב הקישור המבוקש של ארגון פנימה בנושא

https://pnimaisrael.com/service/

לא ברור לי מה החידוש בהצעה. שירות אזרחי כבר קיים, כפי שגם כתוב בהצעה עצמה. אז הרעיון הוא להרחיב אותו? זה לא רעיון חדש - זה קיים ברוב מצעי המפלגות והם באמת רוצים לעשות את זה ומדברים על זה כבר עשרות שנים. הבעיה היא לא חוסר הצעות או רעיונות. הבעיה היא שיש יותר מדי התנגדויות מכל הצדדים. מצד אחד יש כאלה שלא רוצים לשרת, לא משנה באיזו צורה, מכל מיני סיבות: אידאולוגיות דתיות, אידאולוגיות חילוניות, אנוכיות, משפחתיות, כלכליות ועוד. מצד שני יש כאלה שלא רוצים שחרדים (וערבים) ינקו רחובות בעוד שהם, החיילים, מתים בעזה. שוויון הנטל האמיתי, לדעתם, חייב להיות גם במספר המתים.
בלי קשר להתנגדויות, אני לא משוכנע ששירות אזרחי יתרום למשק. מה זה משנה אם אני תורם לכלכלה כעובד או כמשרת? רק בגלל שמשרתים מקבלים פחות כסף, כלומר מהווים כוח עבודה זול? או בגלל שהם לא בוחרים במה לעסוק וזה מאפשר למלא תפקידים שאף אחד לא רוצה לעשות מרצונו? אני חושב שהמוטיבציה והפרודוקטיביות והכשירות של משרתים כאלה (שלא נגיד עבדים מודרניים) תהיה נמוכה מדי כדי שזה ישתלם. הייתי אחראי כוח אדם בצבא וראיתי את הפרודוקטיביות של החיילים מבחינה כלכלית. המסקנה שלי היא שהמדינה הייתה מקבלת יותר תועלת אילו כל החיילים האלה היו עובדים באזרחי ולא כחיילים.
אבל אולי דבר הכי חשוב הוא שאם אנחנו רוצים להגיע להחלטות מוסכמות באמת, אז אי-אפשר לקבל החלטות או להביא רעיונות כאלה בלי דיון בין הצדדים. אבל כמה חרדים ישתמשו במערכת הזאת? סביר להניח שכמעט אף אחד והמעטים שישתמשו לא יהיו חרדים טיפוסיים ולא יוכלו לייצג את החברה החרדית בשום צורה בעלת משמעות.