חוק יסוד משאל עם

טיוטה ראשונית להערות הציבור

1. הזכות להשתתף במשאל-העם זכאי להשתתף במשאל-העם כל אזרח בעל זכות הצבעה בבחירות לכנסת במועד עריכת משאל-העם.

2. משאלי העם

2.1 משאל עם חובה על חוקי יסוד

2.1.1 החליטה הכנסת על חוק-יסוד חדש, ביטול או תיקון של חוק יסוד קיים, תהא ההחלטה, לאחר שאושרה בכנסת ברוב חבריה, טעונה אישור במשאל-עם.

ׁ2.1.2 אישרה הכנסת חקיקה, ביטול או תיקון של החוקה או חוק יסוד, יהיו החקיקה, ביטול או תיקון חייבים אישור במשאל עם.

2.2 משאל- עם לביטול חקיקה חדשה

2.2.1 היה ותוך 90 יום מיום פרסום חקיקה ברשומות נדרש הדבר על ידי מספר אזרחים בעלי זכות בחירה שמספרם שווה ל-1% מבעלי זכות הבחירה, יובאו החלטות החקיקה הבאות למשאל-עם:

2.2.1.1 חקיקה, ביטול או תיקון חוק למעט חוק התקציב.

2.2.1.2 תקנות שהותקנו על ידי שר ו/או הכנסת.

2.2.2 משאל-העם יתקיים בתוך 270 יום מיום פרסום החקיקה ברשומות.

2.2.3 תוצאות משאל-העם יפורסמו ברשומות.

2.2.4 אם לא הוגשה עצומת ביטול חקיקה תוך 90 יום, החקיקה תיכנס לתוקף. אם הוגשה עצומת ביטול חקיקה, החלטות החקיקה יכנסו לתוקף רק לאחר פרסום תוצאות משאל-העם ברשומות.

2.3 יוזמה אזרחית לחקיקה (חוק חדש, תיקון או ביטול חוק קיים)

2.3.1 כל אזרח יוכל להגיש לרשות האזרחית הצעת יוזמה אזרחית לחקיקה ו/או ביטול, ו/או תיקון של תקנה ו/או חוק, ו/או חוק יסוד ו/או חוקה.

2.3.2 יוזמה אזרחית שתזכה ל 2% תמיכה מבעלי זכות ההצבעה בתוך 18 חודשים מיום פרסום היוזמה ברשומות, תוגש כנוסח להצעת חוק אזרחית לכנסת.

2.3.3 כללים להגשת הצעה יוזמה אזרחית -

2.3.3.1 הרשות האזרחית תפסול הצעות חקיקה של תקנות ו/או חוקים הנוגדים חוקי-יסוד ו/או את רוח העקרונות שבהכרזת העצמאות ו/או חוקה שתחוקק בישראל.

2.3.3.2 הרשות האזרחית תפסול הצעות חקיקה של חוקי יסוד שיסתרו את החוקה או הלך הרוח של מגילת העצמאות.

2.3.3.3 ההצעות יעסקו בנושא אחד.

2.3.3.3.1 אם היוזמה אינה עומדת בדרישות העקביות של הנושא, תצהיר "הרשות" כי היא פסולה כולה או חלקה.

2.3.4 הכנסת תמליץ אם יש לאמץ או לדחות את היוזמה ותוכל להגיש הצעה נגדית ליוזמה האזרחית.

2.3.5 היה והוגשה הצעה נגדית ליוזמה האזרחית על ידי הכנסת, העם יצביע במשאל-העם על היוזמה ועל ההצעה הנגדית בעת ובעונה אחת:

2.3.5.1 הציבור יכול להצביע בעד שתי ההצעות.

2.3.5.2 בתגובה לשאלה השלישית, ניתן להצביע על ההצעה המועדפת אם שתי ההצעות יתקבלו.

2.4 משאל-עם חובה על הארכת תוקף של חקיקה דחופה הכריזה הכנסת על חקיקה כדחופה או כתקנת חרום, תוכל הכנסת לחוקק אותה, חקיקה זו תהיה בתוקף של הוראת שעה לשנה לכל היותר, ואם הכנסת תרצה להאריך את תוקפה, תהיה חייבת לקיים משאל-עם לאישור החקיקה.

2.4.1 היה ונדרש הדבר באמצעות עצומת ביטול חקיקה חתומה על ידי יותר מאחד אחוז (1%) ממספר בעלי זכות הבחירה בבחירות האחרונות שהתקיימו, בתוך 90 יום מיום פרסום החקיקה ברשומות, יובאו החלטות החקיקה הבאות למשאל-עם:

2.4.1.1 חקיקה, ביטול או תיקון חוק למעט חוק התקציב.

2.4.1.2 תקנות שהותקנו על ידי שר ו/או הכנסת.

2.4.2 משאל-העם יתקיים בתוך 270 יום מיום פרסום החקיקה ברשומות.

2.5 משאל-עם חובה על שינוי שטחי שיפוט

2.5.1 החליטה הממשלה לאשרר הסכם או לחתום על הסכם, שלפיו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו ו/או יחולו על שטח בו הם לא חלים, לרבות הסכם הכולל התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים, יהא ההסכם, לאחר שאושר בכנסת ברוב חבריה, טעון אישור במשאל עם.

2.5.2 החליטה הממשלה, שלא בדרך של הסכם, שהמשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו עוד על שטח שהם חלים בו ו/או יחולו על שטח בו הם לא חלים, תהא ההחלטה, לאחר שאושרה בכנסת ברוב חבריה, טעונה אישור במשאל עם.

3. הרשות האזרחית לזכויות אזרחיות

3.1 הרשות היא גוף ממלכתי האמון על אבטחת זכויות האזרחיות של אזרחי המדינה, ובהן זכויות הצבעה והחלטה בבחירות ובמשאלי-העם.

3.2 בראש הרשות יעמוד משפטן במעמד שופט עליון. יתר עובדי הרשות יהיו אנשי מקצוע מתחומי הארגון, פרסום, משפט, הנהלת חשבונות מחשבים ואבטחת מידע. המבנה המפורט יקבע בנפרד.

3.3 הרשות תחליף את ועדת הבחירות הקיימת ותמלא את כל תפקידיה.

3.4 הרשות תקבע את הנהלים המפורטים לביצוע משאלי-העם ותפקח על ביצועם.

3.5 הרשות תספק יעוץ משפטי ועזרה בניסוח הצעות חוק כשירות לציבור.

3.6 הרשות תרשום, תבדוק, תאשר ותפרסם ברשומות את העצומות לביטול חקיקה.

3.7 הרשות תרשום, תבדוק, תאשר ותפרסם ברשומות את ניסוח העצומות ליוזמה אזרחית ואת נסוח הצעות החקיקה.

3.8 הרשות תדאג להפעלת מערכת מקוונת לביצוע משאלי עם ובחירות.

3.9 הרשות תדאג לפרסום מידע על בחירות לכנסת.

3.10 הרשות תפרסם מידע על הצעות חוק המובאת למשאל-עם: נוסח החוק; דברי הסבר מונגשים הכוללים את עמדות התומכים ועמדות המתנגדים; עמדת הכנסת; עמדת הממשלה; עמדת המציעים.

3.11 הרשות תפרסם את תוצאות ההצבעות של בחירות ומשאלי עם.

3.12 הרשות תפקח על הוצאות תעמולה בקמפיינים של בחירות ומשאלי עם, כולל פרסום מלא של שמות התורמים וסכומי התרומות.

3.13 לרשות יהיו סמכות שיפוט מנהלית בענייני בחירות ומשאלי-עם.הדרכת הציבור לגבי זכויותיו האזרחיות: הצבעות בבחירות; הצבעה במשאלי-עם; הגשת עתירות; שקיפות וחופש המידע.

4. החלת הוראות

4.1 על עריכת משאל-העם יחולו הוראות הדין בעניין הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים ובשינויים שנקבעו בחוק [1].

4.2 על הגשת עצומת בקשת משאל-עם ראו חוק עצומת משאל-עם רשות הכולל הוראות להגשת בעצומה[2].

4.3 על יוזמה אזרחית יחולו הוראות חוק יוזמה אזרחית[3].

5. יציבות

אין בכוחן של תקנות שעת חירום לשנות חוק־יסוד זה, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים.

6. נוקשות

אין לשנות חוק־יסוד זה אלא על פי הוראותיו.

נושאים שירדו מההצעה

תוכן העניינים:

א. הצעת נוסח חוק-משאל עם החדש - ניסוח ראשוני[4].

ב. דברי הסבר על חוק משאל-עם.

ג. נספחים - הפניות במסמך.

א. הצעת נוסח חוק-משאל עם החדש

הגדרות

הרשות - הרשות הממלכתית לזכויות אזרחיות - גוף ממלכתי האמון על אבטחת זכויות האזרחיות של אזרחי המדינה, ובהן זכויות הצבעה והחלטה בבחירות ובמשאלי-העם. אופן התנהלותה וסמכויותיה מוגדרות בסעיף 4 לחוק.

עצומת ביטול חקיקה - עצומה הקוראת לביטול דבר חקיקה, מפרטת את שם דבר החקיקה הנדרש לביטול וכוללת את פרטי האזרחים החתומים עליה על פי דרישות "חוק עצומת ביטול חקיקה".

עצומת יוזמה אזרחית - עצומה התומכת ביוזמה אזרחית, המפרטת את שם היוזמה האזרחית והנוסח שאושר על ידי הרשות, וכוללת את פרטי האזרחים החתומים עליה על פי דרישות "חוק יוזמה אזרחית".

השאלה השלישית - שאלה שלישית הנשאלת בעת הצבעה על יוזמה אזרחית אשר לגביה הציעה הכנסת הצעה נגדית והיא: היה ושתי ההצעות העומדות להצבעה יזכו לרוב, איזו מהן תעדיפ/י?

חוק יסוד משאל עם

ב. דברי הסבר על חוק משאל עם

חוק משאל-העם ועקרונות הדמוקרטיה

חוק משאל-עם המאפשר לציבור להשתתף בהחלטות על ענייני הציבור מבטא את עיקרון יסוד של הדמוקרטיה - שלטון העם. חוק משאל-עם המוצע מגדיר את הליכי ההשתתפות ומטיל עליהם סייגים חוקתיים ברורים ובכך מבטא את עקרון שלטון החוק.

הצורך בחוק משאל-עם

במשאל-עם בא לידי ביטוי ישיר רצונו של ציבור הבוחרים, רצון אשר בנסיבות השיטה הפוליטית הקיימת - דמוקרטיה של נציגים, לא נלקח בחשבון כראוי משיקולים פוליטיים, השפעת בעלי אינטרסים וסיבות אחרות.

חשיבות חוק משאל-עם

חשיבות החוק היא בשינוי שהוא מחולל במעמד האזרחים במדינה, ההופך אותם לריבון בפועל ולא רק בכוח.

תוצאות הפעלת חוק משאל-עם

חוק משאל עם יחולל שינוי באווירה הציבורית ובאמון במוסדות המדינה ובחברה בכלל. השינוי יתרחש מהסיבות הבאות:

1. שביעות הרצון של האזרחים תהפוך ל"פונקציית המטרה" העליונה של המדינה ושל המערכת הפוליטית.

2. חוק משאל-עם יאפשר לציבור לוודא כי נציגיהם אכן יפעלו על פי רצונם וכך תמנע חקיקה שמרבית הציבור מתנגד לה, דבר שיעלה את אמון הציבור בכנסת ובממשלה.

3. הצורך בקבלת אישור הציבור לחקיקה יוביל את המחוקקים לחקיקה הזוכה לתמיכה רחבה בציבור. בכך החוק מקטין את המתחים בחברה ומוביל לדמוקרטיה קונצנזואלית בה ההחלטות מתקבלות בהסכמה.

4. הדיון הציבורי יעסוק בעיקר בנושאים ספציפיים ומעשיים ופחות באישים או בהצהרות כלליות.

5. ההכרעה הברורה בהצבעה ציבורית תקנה לגיטימיות להחלטות.

6. הידיעה של ה"מפסידים" במשאל-העם, כי יוכלו בעתיד להעלות הצעה לתיקון ההחלטה, תורמת לקבלת ההכרעה.

הרשות לזכויות אזרחיות

ניהול ופיקוח על ביצוע משאלי העם יעשה על ידי "הרשות לזכויות אזרחיות" שהיא רשות ממלכתית מקצועית לא פוליטית (להלן "הרשות"). פירוט נוסף לגבי "הרשות" מובא בנספח מס. 1.

סוגי משאלי-העם הנכללים בחוק

החוק כולל ארבעה סוגים של משאלי-עם:

1. משאל-עם חובה - משאל-וטו הקרוי כך כי חובה לקיימו במקרים הבאים:

1.1 לאישור חוקי-יסוד או שינויים בחוקי יסוד שחוקקה הכנסת.

1.2 לאישור החלטות על שינוי גבולות מדינת ישראל (נסיגה משטחים ו/או סיפוח שטחים).

1.3 לאישור אמנות והסכמים בינלאומיים חשובים[5] [6].

1.4 אישור חוקה ו/או תיקונים לחוקה, כאשר תהיה.

1. משאל-עם רשות - משאל-וטו שנועד לאפשר לציבור לבטל חקיקה של הכנסת. קרוי משאל-עם רשות משום שיתקיים רק אם נדרש על ידי מספר מספיק של אזרחים החותמים על עצומה לביטול החקיקה.

2. יוזמה אזרחית - חקיקה ביוזמת הציבור, שתוחלט במשאל-עם. משאל-העם על היוזמה יתקיים אם מספר מספיק של אזרחים חתמו על עצומת יוזמה האזרחית. חקיקה שנחקקה כתוצאה מיוזמה אזרחית תהיה במעמד של חוק יסוד.

3. יוזמת הדחה - הליך באמצעותו יכול הציבור להדיח מתפקידו נושא משרה ציבורית - שר ו/או פקיד בכיר[7] באמצעות משאל-עם. משאל-העם יתקיים אם מספר אזרחים מספיק חתמו על עצומה הדורשת הדחה של נושא המשרה.

פירוט הליכי משאלי-העם

משאל-עם חובה:

1. הנושאים שחלה עליהם חובת משאל-עם, לא יכנסו לתוקף לפני גמר הליכי משאל-העם.

2.משאל עם חובה יתקיים ביוזמת ובאחריות "הרשות" לאחר החקיקה ופרסום ברשומות.

משאל-עם רשות:

1. כל אזרח ישראלי בעל זכות הצבעה יכול ליזום משאל-עם רשות, וזאת תוך 90 יום מיום פרסום החוק או התקנה ברשומות.

2. משאל-עם רשות לא יחול על חוק התקציב.

3. החקיקה שניתן לדרוש לגביה משאל-עם רשות, לא תכנס לתוקף לפני המועד האחרון להגשת העצומה (90 יום). אם הוגשה עצומה, החקיקה לא תכנס לתוקף לפני גמר הליכי משאל-העם רשות.

4. לשם קיום משאל רשות יגיש יוזם המשאל עצומה הקוראת לבטל את החוק או התקנה, חתומה על ידי אחוז אחד (1%) לפחות מבעלי זכות הבחירה בישראל.

5. משאל-העם יתקיים במועד קיום משאל עם הקרוב.

6. הרוב הדרוש מעל 50 אחוזים מהמצביעים.

יוזמה אזרחית:

1. יוזמה אזרחית תוכל להיות מוגשת בנושאים הבאים:

1.1 הצעת חוק חדש.

1.2 תיקון חוק יסוד.

1.3 ביטול חוק או תקנה.

1. אם מדובר בחוק חדש הוא יקבל מעמד של חוק יסוד.

2. אם מעוניינים בתיקון חוק קיים שאינו חוק יסוד. יוגשו הוראות התיקון כחוק נפרד.

3. אין להציע חקיקה לא חוקתית, הפוגעת בערכי מגילת העצמאות ו/או סותרת חוקי-יסוד אחרים.

4. היוזמה האזרחית כוללת מספר שלבים המפורטים בנוהל המפורט בנספח מס. 3.

יוזמת הדחה:

1. יוזמת הדחה תאפשר לציבור להדיח איש ציבור בכיר ממשרתו.

2. הנוהל לא יחול על חברי כנסת, בהיותם נבחרי ציבור.

3. יוזמי ההדחה יחתימו על עצומה הדורשת את ההדחה והמפרטת את הסיבה לרצונם להדיח את איש הציבור.

4. היה ויושגו מספר חתימות העולה על-2% מבעלי זכות הבחירה על העצומה, יתקיים משאל עם על ההדחה במועד הקרוב.

כללים ותנאים הקשורים למשאלי-העם

בעלי זכות השתתפות בהליכי משאלי-העם

1. זכאים להשתתף במשאל-עם כל בעלי זכות הבחירה במועד ההצבעה על משאל-העם.

היבטים ארגוניים ומנהליים -

1. משאל העם יתבצע בהצבעה מאובטחת דרך רשת האינטרנט וכן בעמדות הצבעה דיגטליות ציבוריות והצבעה בקלפיות (בדומה לבחירות לכנסת) ובאמצעות הדואר.

2. משאלי עם יבוצעו כל שנה בלפחות שני מועדים קבועים מראש אותם תקבע "הרשות". לא יהיה יום שבתון במועד משאל העם. אפשרות ההצבעה הממוחשבת ובדואר, תאפשר הצבעה לאורך תקופה (שבועיים נראים כתקופה מתאימה).

3. הפיקוח על ביצוע משאל-העם הוא באחריות "הרשות" ויעמוד בסטנדרטים של בחירות.

4. הוצאות ודרכי התעמולה יהיו כפופים לחוק שיגביל אותן:

4.1 תעמולה לקמפיינים של תומכים או מתנגדים להצעות החוק יוגבלו הן בסכום הכולל והן בסכום של תרומה בודדת ויחויבו בשקיפות מלאה.

4.2 בכל פרסום יופיעו בצורה ברורה ובולטת פרטי המממן.

היבטים חוקיים וחוקתיים

1. חוק שאושר במשאל עם יכנס לתוקפו לאחר פרסות תוצאות משאל-העם ב"רשומות".

2. על עריכת משאל-העם יחולו הוראות הדין בעניין חוק הבחירות לכנסת, בשינויים המחויבים.

3. אישור חוק משאל-עם יחייב שינויים גם בהצעת חוק יסוד: החקיקה.

מימון חוק שנחקק ביוזמה אזרחית

1. חוקים שעלות ביצועם קטנה מ-500 מיליון ש"ח יוכנסו לתקציב שנת התקציב העוקבת לפרסום החוק.

2. חוקים שעלות מימושם גדולה מ-500 מיליון ש"ח ימומשו בצורה מדורגת במשך מספר שנים, כאשר בכל שנה ימומנו לפחות 500 מיליון ש"ח (הסכומים צמודים למדד המחירים לצרכן דצמבר 2020).

ביטול חוק שנחקק ביוזמה אזרחית

1. בג"צ יכול לפסול חוקים שאינם חוקתיים אשר נוגדים חוקי יסוד.

2. ניתן לבטל חוק שנחקק ביוזמה אזרחית במשאל עם חוזר.

לוח זמנים ליישום חוק משאל-עם

1. בשל החידוש המשמעותי של החוק הוא ימומש בשני שלבים - בשלב ראשון ימומשו משאל עם חובה ומשאל עם רשות ולאחר 5 שנים ימומש היוזמה האזרחית (בכפוף למשאל עם).

ג. נספחים

נספח 1: הרשות לזכויות אזרחיות

1. הרשות היא גוף ממלכתי האמון על אבטחת זכויות האזרחיות של אזרחי המדינה, ובהן זכויות הצבעה והחלטה בבחירות ובמשאלי-העם.

2. בראש הרשות יעמוד שופט במעמד שופט עליון. יתר עובדי הרשות יהיו אנשי מקצוע מתחומי הארגון, פרסום, משפט, הנהלת חשבונות מחשבים ואבטחת מידע. המבנה המפורט יקבע בנפרד.

   1. הרשות תחליף את ועדת הבחירות הקיימת ותמלא את כל תפקידיה.

3. הרשות תקבע את הנהלים המפורטים לביצוע משאלי-העם ותפקח על ביצועם.

4. הרשות תספק יעוץ משפטי ועזרה בניסוח הצעות חוק כשירות לציבור.

5. הרשות תרשום, תבדוק, תאשר ותפרסם ברשומות את העצומות לביטול חקיקה.

6. הרשות תרשום, תבדוק, תאשר ותפרסם ברשומות את ניסוח העצומות ליוזמה אזרחית ואת נסוח הצעות החקיקה.

7. הרשות תדאג להפעלת מערכת מקוונת לביצוע משאלי עם ובחירות.

8. הרשות תדאג לפרסום מידע על בחירות לכנסת.

9. הרשות תפרסם מידע על הצעות חוק המובאת למשאל-עם: נוסח החוק; דברי הסבר מונגשים הכוללים את עמדות התומכים ועמדות המתנגדים; עמדת הכנסת; עמדת הממשלה; עמדת המציעים

10. הרשות תפרסם את תוצאות ההצבעות של בחירות ומשאלי עם.

11. הרשות תפקח על הוצאות תעמולה בקמפיינים של בחירות ומשאלי עם, כולל פרסום מלא של שמות התורמים וסכומי התרומות.

12. לרשות יהיו סמכות שיפוט מנהלית בענייני בחירות ומשאלי-עם.הדרכת הציבור לגבי זכויותיו האזרחיות: הצבעות בבחירות; הצבעה במשאלי-עם; הגשת עתירות; שקיפות וחופש המידע.

נספח 2: המערכת הטכנולוגית

לשם ביצוע משאלי העם תפותח מערכת טכנולוגית מאובטחת שתאפשר, בין השאר:

1. איסוף חתימות לעצומות.

2. קיום דיון בהשתתפות הציבור על הצעות החוק.

3. פרסום מידע של "הרשות" הן על ידי הצגתו באתר והן ב"דחיפה" לאזרחים שיבקשו זאת (נוטיפיקציה).

4. ביצוע הצבעה מקוונת ובעמדות הצבעה שאינן מקוונות.

5. ניהול אתר ואפליקציה ובו אזור אישי לכל אזרח - דרכו יוכל האזרח לקבל את כל המידע, אף להעביר הערות, עתירות ובקשות ואף להצביע באופן מאובטח (אולי באמצעות מתקן אלקטרוני שיונפק).

נספח 3: הסבר הליך יוזמה אזרחית

יוזמת חקיקת חוק חדש

1. יוזמי החוק יכינו את הצעת החוק על פי ההנחיות משרד המשפטים כמפורט במדריך לניסוח חקיקה.

2. הצעת חוק תתייחס רק לנושא אחד.

3. על היוזמה של הצעת החוק יחתמו לפחות 10 אזרחים בעלי זכות בחירה ("ועד היוזמה") מגישי ההצעה יוכלו להסתייע בייעוץ משפטי של "הרשות".

4. היוזמה ועצומת התמיכה יועברו לאישור "הרשות" וזו תבדוק ותאשר את תקינות ההצעה והעצומה תוך 60 יום.

5. בדיקת "הרשות" תתייחס רק לתקינות הניסוח ולבעיות משפטיות כגון: נושא יחיד, קונפליקט עם חוקי יסוד, אך לא לתכנים המהותיים של הצעת החוק. במקרה של ספק תתייעץ "הרשות" עם היועץ המשפטי של הממשלה.

6. במידה ו"הרשות" תדרוש לבצע שינויים/תיקונים בהצעת החוק ובעצומה הם יבוצעו על ידי "ועד היוזמה" לפני האישור הסופי של "הרשות".

7. אם תנוח דעתה של הרשות, היא תאשר בסטטוס של "יוזמה לדיון ציבורי".

דיון ציבורי בהצעה

1. ה"רשות" תפרסם את ההצעה לציבור בתקשורת.

2. "הרשות" תעלה את ההצעה למערכת ממוחשבת לדיון ציבורי למשך 60 ימים.

3. "ועד היוזמה" יקבע מפגשים פיזיים ווירטואלים עם אנשים שמתעניינים ורוצים להשתתף בהכנת הצעת החוק.

4. מתנגדי החוק רשאים להעביר ל"רשות" הסתייגויות מחוקיות הצעת החוק.

5. בתום הזמן המוקצב ישפרו יוזמי ההצעה את נוסח החוק על פי הבנתם.

6. הרשות תאשר את הנוסח הסופי בסטטוס "יוזמה מוכנה להחתמה".

7. ה"רשות" תפרסם את היוזמה האזרחית ברשומות ומרגע זה יוכל "ועד היוזמה" להתחיל להחתים את האזרחים על העצומה.

איסוף חתימות על העצומה

1. לאחר אישור הצעת החוק והעצומה יעמדו ל"ועד היוזמה" 18 חודשים לאיסוף חתימות והגשת העצומה החתומה.

2. רשימת החותמים תועבר לרשות לבדיקה ואישור (ספירה וכשרות הקולות).

דיון בכנסת

נוהל הדיונים וההצבעות ביוזמה אזרחית יוגדר בחוק יסוד החקיקה ובתקנון הכנסת.

1. "הרשות" תעביר את היוזמה לכנסת לדיון.

2. היוזמה תידון בוועדת הכנסת המתאימה.

3. לוועדה יוזמנו נציגי האוצר, נציג משרד המשפטים ונציגי משרדים נוספים לפי שיקול יו"ר הועדה.

4. הוועדה תזמן לכל פגישותיה את יוזמי החוק ותשמע את הסברם ותגובתם.

5. נציגי האוצר יכינו הערכה כספית של עלות החוק.

6. נציגי משרד המשפטים יבדקו את התקינות החוקית ואת ניסוח החוק.

7. ועדת הכנסת תגבש את המלצותיה תוך שלושה חודשים - ההמלצות יוכלו להיות אישור היוזמה, או התנגדות ליוזמה. הועדה תוכל גם להמליץ על גיבוש הצעת חוק מתחרה ("הצעה נגדית").

8. המלצות הועדה יידונו במליאת הכנסת שתצביע על היוזמה.

9. אם המליאה הסכימה ליוזמה, היא תכנס לתוקף והודעה מתאימה תועבר לרשות ודרכה לועד היוזמה.

10. אם היוזמה נדחתה בהצבעה, המליאה תצביע גם על ההצעה להכין הצעה נגדית.

11. הועדה תכין הצעה נגדית ליוזמה, אשר תועלה להצבעה במליאה.

12. אם ההצעה הנגדית זכתה לרוב במליאה היא תועבר לרשות. הכנסת תעביר את הנימוקים בעד ההצעה הנגדית.

13. אם ההצעה הנגדית לא זכתה לרוב במליאה, תעביר הכנסת הודעה לרשות כי היא מתנגדת ליוזמה ותציין את נימוקיה.

משיכת היוזמה

לאחר קבלת עמדת הכנסת יוכל ועד היוזמה למשוך את היוזמה (עד פרסום משאל העם).

פרסום משאל העם

1. נוסח היוזמה האזרחית וההצעה נגדית - אם קיימת, יועלו למערכת הממוחשבת להצבעה.

2. "הרשות" תנסח מסמך הכולל את הצעת החוק, את עמדת הכנסת, עמדת הממשלה ועמדת לגבי ההצעה והמלצתן לגבי אופן ההצבעה על ההצעה., פשוטים וקצרים המציגים בצורה אובייקטיבית את יתרונות, חסרונות ומשמעויות החוק המוצע ותפרסם את ההסבר לציבור, וכן תנגיש ההסברים בסרטונים ו/או מצגות. (יבחן הצורך בגוף אזרחים מתנדבים שיבחרו בצורה רנדומלית ויכינו הסבר אוביקטיבי ופשוט).

הצבעה

1. הצבעה על הצעה אחת תאפשר תמיכה או התנגדות להצעה. התוצאה שתקבל מספר גדול יותר של תומכים היא הזוכה.

2. אם הכנסת הציעה הצעה נגדית יתבקשו המצביעים להצביע שלוש הצבעות נפרדות ובלתי תלויות:

1 - היוזמה האזרחית - בעד או נגד

2 - ההצעה הנגדית של הכנסת - בעד או נגד

3 - "השאלה השלישית": אם שתי ההצעות זוכות לרוב, איזו מבין שתי ההצעות תעדיף? - 1 או 2

אם רק אחת מבין היוזמה (1) או ההצעה הנגדית (2) זכו לרוב, היא הזוכה.

אם שתי ההצעות (1) ו-(2) זוכות לרוב, ההכרעה תקבע לפי השאלה השלישית.

הערות [1] [2] [3] [4] אינו מתייחס לאישור הסכמים בינלאומיים ולהדחת נושאי משרה ולעוד מספר נקודות שצוינו בדברי ההסבר.

[5] מדובר בהסכמים בעלי משמעויות רחבות: הסכמי שלום; בריתות בינלאומיות; הסכמים המחייבים שינויי חקיקה בישראל; הצטרפות לארגונים בין לאומיים המשפיעים על התנהלות המדינה או שעלותם למשלם המיסים גבוהה וכיו"ב.

[6] לא יוצע ניסוח מלא למשאל-עם לגבי הסכמים.

[7] הכוונה לבעלי תפקידים בכירים כגון: מפכ"ל; רמטכ"ל; ראש שב"כ; ראש מוסד; ראשי רשויות ממלכתיות; וכיו"ב.