קוד ההצעה: israel-2024-07-92
הפרת הבטחות בחירות היא נורמה מקובלת על אף שהיא נידונה בבתי משפט בתחומים של חוזים ואחרים. הבטחת בחירות הנו חוזה אשר פוליטיקאי עושה וחייב לקיים מול שותפיו ובוחריו.
## הצעת חוק יסוד: עמידה בהבטחות בחירות
### פרק א': הגדרות
**סעיף 1: הגדרות**
1. **הבטחת בחירות**: כל הצהרה פומבית שניתנה על ידי מועמד או מפלגה במהלך קמפיין הבחירות, אשר כוללת התחייבות לפעולה מסוימת או למדיניות ספציפית, ופורסמה באופן רשמי בתקשורת או במסמכים רשמיים של הקמפיין.
2. **גוף הפיקוח**: גוף עצמאי שיוקם לצורך פיקוח על יישום הבטחות הבחירות, אשר יפעל באופן בלתי תלוי ויהיה מורכב ממומחים בתחום המשפט, הכלכלה, והמדיניות הציבורית.
### פרק ב': חובות הפוליטיקאים
**סעיף 2: חובת דיווח**
1. כל נבחר ציבור חייב להגיש דיווח תקופתי לגוף הפיקוח על התקדמות ביישום הבטחות הבחירות שניתנו על ידו או על ידי מפלגתו.
2. הדיווח יפורסם לציבור באתר האינטרנט של גוף הפיקוח ובאמצעי התקשורת.
**סעיף 3: שקיפות**
1. כל הבטחת בחירות תתועד ותפורסם באתר האינטרנט של המועמד או המפלגה במהלך הקמפיין.
2. גוף הפיקוח ינהל מאגר מידע ציבורי הכולל את כל הבטחות הבחירות.
### פרק ג': מנגנון פיקוח ואכיפה
**סעיף 4: הקמת גוף הפיקוח**
1. יוקם גוף פיקוח עצמאי, אשר יפעל תחת חוק זה, ויהיה אחראי לפקח על יישום הבטחות הבחירות.
2. חברי גוף הפיקוח ייבחרו על ידי ועדה ציבורית ויהיו בלתי תלויים במערכת הפוליטית.
**סעיף 5: סמכויות גוף הפיקוח**
1. גוף הפיקוח יהיה מוסמך לבדוק את הדיווחים המוגשים על ידי נבחרי הציבור, לבצע ביקורות, ולפרסם דו"חות פומביים על עמידה או אי-עמידה בהבטחות הבחירות.
2. גוף הפיקוח יהיה מוסמך להמליץ על סנקציות במקרה של אי-עמידה בהבטחות הבחירות.
### פרק ד': סנקציות
**סעיף 6: סנקציות**
1. במקרה של אי-עמידה בהבטחות הבחירות, גוף הפיקוח יהיה מוסמך להטיל קנסות כספיים על נבחרי הציבור או המפלגה.
2. במקרה של אי-עמידה חמורה או חוזרת בהבטחות הבחירות, גוף הפיקוח יהיה מוסמך להמליץ על הגבלות על כהונה עתידית של נבחר הציבור.
3. הסנקציות ייקבעו בהתאם לחומרת ההפרה ולנסיבות המקרה.
### פרק ה': הוראות כלליות
**סעיף 7: תחולה**
1. חוק זה יחול על כל נבחרי הציבור והמפלגות הפועלים במדינת ישראל.
2. הוראות חוק זה יחולו החל ממועד פרסומו ברשומות.
**סעיף 8: תחילה**
1. תחילתו של חוק זה תהיה שישה חודשים מיום פרסומו ברשומות.
**סעיף 9: תקנות**
1. שר המשפטים יהיה מוסמך להתקין תקנות לביצוע חוק זה, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
---
חוק יסוד זה נועד להבטיח את אמון הציבור בנבחרי הציבור ובמערכת הפוליטית, ולחזק את השקיפות והדיווחיות של נבחרי הציבור כלפי הציבור הרחב.
דוגמאות מהעולם
דוגמאות מהעולם ומחוקות קיימות
להלן מספר דוגמאות לחוקי קיימות ויוזמות מהעולם:
1. חוק האקלים האירופי: החוק מעגן את מטרת האיחוד האירופי להפוך ליבשת ניטרלית מבחינת פחמן עד 2050, וקובע יעדי הפחתת פליטות ביניים[3].
2. חוק הקיימות בגרמניה: מחייב את הממשלה הפדרלית לשלב שיקולי קיימות בכל החלטותיה ולדווח על התקדמותה בנושא[3].
3. חוק האנרגיה המתחדשת ביפן: מעודד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות באמצעות תמריצים כלכליים[3].
4. תקנות הפסולת האלקטרונית באיחוד האירופי: מחייבות יצרנים לאסוף ולמחזר מוצרי אלקטרוניקה בסוף חייהם[3].
5. מס פחמן בשוודיה: הוטל כבר ב-1991 ונחשב לאחד המוצלחים בעולם בהפחתת פליטות גזי חממה[3].
6. חוק המים בישראל: מסדיר את ניהול משק המים ומעודד חיסכון וטיפול במים[1].
7. תקנות בנייה ירוקה בסינגפור: מחייבות בנייה חדשה לעמוד בתקני יעילות אנרגטית וחיסכון במים[3].
דוגמאות אלו משקפות את המגמה העולמית לעיגון עקרונות הקיימות בחקיקה, תוך התייחסות להיבטים סביבתיים, כלכליים וחברתיים[1][3].
Citations:
[1] מהי קיימות? | Sustainability - BLEND https://www.blendimpact.com/post/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-sustainability
[2] מאופק אל אופק: ג. שופמן – חייו ויצירתו: חלק ב / נורית גוברין - פרויקט בן־יהודה https://benyehuda.org/read/52392
[3] קיימות - אקולוגיה וסביבה https://magazine.isees.org.il/?tag=%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA
[4] קיימות - ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA
[5] מה זה קיימות? - רותם קליגר https://rotemkliger.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA/
[6] הסביבה בהלכה | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית https://www.toraland.org.il/%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/
[7] מה זו קיימות? - אנציקלופדיה אאוריקה https://eureka.org.il/item/94734/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%95-%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA
[8] [PDF] פעילויות בנושא קיימות - Gov.il https://www.gov.il/BlobFolder/reports/sustainability_tutoria
l_a_b/he/education_P0541.pdf
ל"סדנה לידע ציבורי" , -עמותת קוד פתוח שלא למטרות רווח, היה בעבר פרויקט שנקרא : "כנסת פתוחה" ובו נעשה מעקב אחר פעילותה של הכנסת לצורך שקיפות, בדיקה פיקוח והשוואה בין הצהרות החכ"ים לבין פעילותם בפועל בכנסת מבחינת נוכחות, הצעות חוק יזומות והצבעות בהתאם או בניגוד למצע שלהם. הפרויקט הזה הביא בזמנו להגברת השקיפות של עבודת הכנסת, להקמתו של ערוץ שידור מהכנסת, למתן "ציונים" לחברי הכנסת מבחינת מי ח"כ מצטיין ומי בכלל לא מגיע לעבודה, וכד'.
אין ספק שקיומו של חוק המצריך פיקוח כשזה, יכול "להחיות" את הפרויקט שהוקפא, ולעזור לשקיפות ולאכיפה של התחיבויות פרלמנטריות.
בנוסף, יצירה של גוף בקרה נוסף, תפיסה די סוציאליסטית, עדיף שתקשורת אובייקטיבית ושקיפות יעשו את העבודה מאשר גוף בירוקרטי נוסף הממומן על ידי מיסים שלנו.
בעיה היא בשפת הבחירות ולא בהבטחות וזה מה שמצריך תיקון. יש צורך לחייב להשתמש בשפה נכונה. לא "נשנה", אלא "נשתדל לשנות" או "נקדם", כשמשתמשים בשפה נכונה ולא מבטיחה זה מקבל גיוון נכון. פוליטיקאים עובדים בסביבה גמישה ומשתנה ואין להם לרוב שלטון בלתי מוגבל שמאפשר לבצע כל הבטחה.
מעניין שכל הדוגמאות לעיל קשורות אך ורק לנושא הסביבתי (אבל לא קשורות להבטחות בחירות)...
הבעיה היא שפוליטיקאים לא מקיימים את ההבטחות לא בגלל שהם לא רוצים, אלא בגלל שהם לא מסוגלים, מכל מיני סיבות, אבל אלה הן העיקריות:
1. הבטחה מתבררת כלא ישימה פיסית, כלכלית, משפטית וכו'. האם "ניסינו וזה לא עבד" נחשב להפרה או לא?
2. הבטחה לא מקבלת מספיק תמיכה בציבור ו\או בכנסת ו\או בממשלה, לכן היא נדחית. האם זה נחשב כהפרה או לא?
3. יש הרבה מפלגות, כל אחת מבטיחה דברים שונים וסותרים. לא ניתן לקיים את כל ההבטחות מבחינה לוגית. יותר מזה, לא משנה איזה רוב ניקח מתוך המפלגות (או הציבור), בהכרח יהיו בתוך הרוב הזה מטרות סותרות. לכן, לא ניתן לקיים את ההבטחות וגם ליצור קואליציה.
המסקנה היא כזאת: אם איכשהו נחייב את הפוליטיקאים לקיים הבטחות ספציפיות וכתובות, אז התוצאה תהיה חד-משמעית - הם יפסיקו לתת הבטחות ברורות בכלל. כל ההבטחות יהיו כלליות, מעורפלות, מנוסחות בצורה שמאפשרת פרשנות חופשית, ולא כתובות. בקיצור, בדיוק מה שנתניהו עושה מ-2009 וזה עובד לו. זה מדהים שעדיין יש הרבה מפלגות שכותבות מצעים ברורים וזה רק אומר שהם כן רוצים לקיים את ההבטחות ולא רק לשכות בבחירות, כי נתניהו כבר הראה לכולם איך מנצחים בבחירות - לא לתת הבטחות ברורות.
הרעיון הנ"ל, כי שהוא מנוסח, ידחוף את כל שאר הפוליטיקאים לעשות את אותו דבר ובכך להרוג את מה שנשאר מהדמוקרטיה.
איך אפשר לתקן אותו:
1. צריך להגדיר שעמידה בהבטחות זה לא רק ביצוע ההבטחה, אלא גם ניסיון רציני ובתום לב לקיים את ההבטחה, גם אם אינה אפשרית.
2. השופט היחיד של עמידה בהבטחות חייב להיות הציבור עצמו. אף גוף מפקח לא יוכל להיות עצמאי או הוגן מבחינת הציבור, כי הוא לא מייצג את הציבור ולא חושב כמו הציבור. רק הציבור עצמו יכול להחליט בנושא כל-כך סובייקטיבי בצורה לגיטימית.
3. בהמשך ל-2, הסנקציה היחידה צריכה להיות הפסד בבחירות הבאות. מי שחושב שהמפלגה לא קיימה את הבטחותייה, שלא יצביע עבור אותה המפלגה שוב. כדי שזה יעבוד, צריכה להיות תחרות חופשית בין מפלגות, סף כניסה כמה שיותר נמוך למפלגות חדשות וריבוי של מפלגות בכנסת (רצוי כמה מאות, שזה גם ידרוש הגדלת מספר חברי הכנסת).
4. הכי חשוב - צריך להיפטר מהשיטה הקואליציונית. איך עושים זאת? הנה התשובה: https://decide.huka.co.il/proposals/36
אבל הנה משהו מעניין. אם אין יותר שיטה קואליציונית, אז זה מבטל את הסיבה היחידה (3) למה פוליטיקאים אפילו לא מנסים לקיים הבטחות. יותר מזה, בלי צורך בקואליציה גם לא יהיה צורך (או תירוץ) באחוז חסימה וחסמים אחרים למפלגות החדשות והתחרותיות המפלגתית תגדל. בסופו של דבר, כל ההצעה הזאת של עמידה בהבטחות תהיה מיותרת, כי פוליטיקאים שהשתחררו מהאזיקים של "קואליציה" ו"אופוזיציה" ינסו לקיים את ההבטחות בצורה הכי טובה האפשרית, בלי שום סנקציות.
מי שמבטיח הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן, שלא יבטיח. החוק יאכוף עליו לשים לב מה הוא אומר, ולא לזרוק סתם מילים לחלל האוויר. דבר אחד בטוח, - זה יקטין ברברת.
אז אף אחד לא יבטיח שום דבר באופן רשמי. יגידו ברמזים, בצורה רב-משמעית ודו-פרצופית, אחר-כך יתנערו מהכל. במקביל גם ידאגו להכניס אנשים נאמנים להם לבתי משפט, שישללו את התביעות, אם יהיו בכלל. אנחנו באמת רוצים לעודד תרבות פוליטית שנותנת יתרון תחרותי לשקרנים ומניפולטורים הכי טובים?
אפשר להסתכל על זה גם אחרת. אם אנחנו רוצים דמוקרטיה אמיתית, אז השופט היחיד לעמידה בהבטחות הבחירות חייב להיות הבוחר עצמו. אם הבוחר לא מסוגל לעשות זאת, אז לא תהיה דמוקרטיה ושום חוקות ומוסדות לא יעזרו. למזלנו, זאת לא הבעיה שלנו. הבוחר הישראלי יודע מה הוא רוצה ומוכן לדרוש זאת מנציגיו ולהעניש אותם על אי-עמידה בהבטחות. הדבר היחיד שמפריע, זה חוסר בחירה. השיטה הקואליציונית מחייבת את הבוחרים להצביע "אסטרטגית" ולא בצורה עניינית, רק ש"הצד השני" לא ינצח. הצבעה אסטרטגית גם מדכאת את המפלגות החדשות (כי אם לא יעברו את אחוז החסימה, המחיר יהיה בלתי נסבל) ופוגעת קשות בתחרותיות בין מפלגות. אם נבטל את השיטה הקואליציונית, שממילא גוססת ושום דבר לא יציל אותה, אז נשחרר את המפלגות ואת הבוחרים מהאזיקים של" קואליציות\אופוזיציות". הנציגים יוכלו לעשות את מה שהם הבטיחו והבוחרים יוכלו להצביע לפי מצפונם ולפי הביצועים של הנציגים.
איך מבטלים את השיטה הקואליציונית? התשובה כאן: https://decide.huka.co.il/proposals/36
בעד לבטל קואליציה ואופוזיציה.